גם בחיים, כשאנחנו נפגשים בבית הקפה שלו, קפה נמרוד בנמל תל אביב, כדי לדבר על תחום יצירה אחר וגדול יותר בחייו, המוזיקה, הוא כריזמטי ומכשף, יודע היטב איך לנתב את השיחה. נרגש כמו קוסם שהטריק הרגעי שלו הצליח. שלוש שנים אחרי שעזב את "היורש" עם המקום השני, הוא עומד לקראת אלבום בכורה שיצא באוגוסט וחונך קליפ לסינגל חדש, "תנטשי", מתוך האלבום.
מגיל 22 חי שגב בארצות הברית, אבל מלחמת לבנון השנייה היא זו שהחזירה אותו לארץ, והיא זו שמסמלת עבורו תחילת מסע טראגי שסופו יצירה חדשה, אלבום בדרך, שמתוכו יצאו כבר "עכשיו כשאני מת" ו"הכל חוזר אליי", שניהם מוקדשים לאחיו המנוח.
"חזרתי ארצה בגלל המלחמה, רק בגלל המלחמה. גרתי עד אז בטיימס סקוור, היו לי חיים בארצות הברית. הייתי בדיוק במסע הופעות במקסיקו ואז זה קרה. לא הייתה לי ברירה אלא להיות פה עם המשפחה, ההורים ואישתו של נמרוד שנשארה בלי בעל. יש לו בן שהיה אז בן שלוש והיום הוא בן שש. אני הייתי הזרוע המקשרת של כולם לחיים, החיים שהתרסקו לגמרי, אם לא הייתי כאן, היה קשה לבנות אותם מחדש", מספר שגב וחולק תחושת זעם כללית כלפי המדינה. 
"כל כך קשה לחיות כאן. באמת קשה להחזיק מעמד, בחיים הפרטיים, בעסקים, בכל. היתרון הכי גדול שלי היה שאיך שחזרתי לארץ קופרמן הפקות לקחו אותי לריאליטי, ל'היורש', ושם קיבלתי חשיפה מטורפת", הוא נזכר בהתלהבות, "הגעתי למקום השני וכולם במדינה זוכרים אותי. הייתי אז נורא רגיש ולא במנטליות הישראלית הרגילה, לא ידעו מאיפה נפל עליהם אדם כזה. רוב ההתבגרות שלי קרתה בארצות הברית, החיים האמיתיים של אחרי גיל 20, הייתי יוצא דופן".
בדיעבד, היית הולך על זה?
"כן, אהבתי את זה מאד. זה עטף אותי בבועה, פריים טיים, ערוץ 2, חשיפה ותוכניות וראיונות. זו הייתה חווייה, חווייה מדהימה, והחוויות לא נגמרו. אחרי שהתוכניות נגמרה מכרו את הקונספט לארצות הברית והופעתי באן.בי.סי. הופעתי לא רק בפני מיליון צופים, כמו בארץ, אלא בפני מאות מיליוני צופים. עברתי דברים מדהימים ואני מרגיש בר-מזל".
המנטליזם הוא סוג של יצירה עבורך, כמו המוזיקה?
"היום זה יותר תחום בחיים שלי שמשלם את שכר הדירה. אני עושה את זה אבל רק בחו"ל, לא מזמן למשל, הופעתי בתוכנית בצרפת. אני לא מרגיש צורך לעשות את זה בארץ, הרי לא סתם אורי גלר עזב את ישראל ובנה את הקריירה שלו בחו"ל. הישראלים לא אוהבים את התחום הזה, הם סקפטים. בארץ אני מעדיף לעמוד על במה ולגעת באנשים דרך המוזיקה, ולא עם איזה קסם".
העיקר שכותבים
שגב יודע לאן הוא מכוון. הוא מספר בהתרגשות על מחזמר שכתב באנגלית, לברודווי, ושהוא משוכנע כי יופק בארץ. הוא מדקלם קטעים שלמים מהמחזמר, שמדבר על אלוהים ועל היחס שלנו לאלוהות. הוא מכנה אותו "המחזמר הרוחני הראשון בעולם", ומבטיח שממש כמו שכתב מחזמר באנגלית שהוא מקווה להעלות כאן בארץ, בשפת המקום, כך גם שירי האלבום שלו, שכתב בעברית, יזכו לחשיפה בינלאומית בורסיה אנגלית.
"לכל השירים שלי יש גרסה בעברית ובאנגלית. כל מה שאני מקליט באולפנים אני מקליט בשתי השפות. השירים נשמעים טוב בעברית אבל באנגלית הרבה יותר טוב. פחדתי לעשות את האלבום באנגלית, לקחתי את הנגנים הכי תותחים בארץ אבל אני מאמין שזה לא יתפוס פה באנגלית כמו בעברית. ברשת ג' לא היו משמיעים כלום".
מאוחר יותר הוא עובר לדבר על המופע שילווה את האלבום, ושגב, שמכור למחזות זמר ויודע בעל פה את כל הלהיטים הגדולים של ברודווי, מוכיח שהוא איש של שואו ואולי אפילו של שואו-אוף. "יש לי הרכב שאני עובד איתו שנה שלמה ואנחנו מתכווננים לקראת הופעות בקיץ. אני רוצים לעשות סבב הופעות בקיבוצים בארץ, עדיין לא קיסריה. יש לי הרכב של שבעה אנשים על הבמה, אני, חמישה נגנים וזמרת ליווי. התחלתי להשקיע מראש במופע, לתת את החווייה לאנשים מההתחלה, ככה עולים בקיסריה, זה מתאים לשם".
יש תחושה שהשואו חשוב לך נורא. 
"יש בזה משהו, אני פשוט נורא מחובר לפתגם - 'אתה לעולם לא מקבל הזדמנות שנייה'. אם אני רוצה לתת לאנשים את החוויה של אהוד שגב, אני אתן להם את המוזיקה שלי, כן, אבל את המוזיקה הם יכולים לשמוע באינטרנט או לראות בערוץ המוזיקה. אני רוצה לתת להם חוויה, לא מדיסק, לא מאתר אינטרנט, לא מטלוויזיה, אני אדם של שואו שיודע לתת שואו, אז למה לא לתת את זה?".
"אחרי שפרצתי בבכי מול מיליון אנשים בערוץ 2 בשידור חי ואחרי שעליתי על הבמה מול מאה מיליון אנשים באן.בי.סי אני כבר לא מפחד כל כך מהופעות. עברתי מאות חוויות גדולות, איבדתי את פחד הבמה. יש התרגשות אחרת, התרגשות של משהו מטורף. חדש. כבר עברתי הכל, אני לא מפחד מהקהל, אני מפחד מעצמי".
ומביקורת? הרי ברור שיתייחסו אליך כסוג של פליט ריאליטי הרבה לפני שיתייחסו אליך כמוזיקאי.
"לא חשבתי על זה יותר מדי. כבר כמה חודשים שאני עסוק בלקדם את המוזיקה שלי, בתוכניות טלוויזיה וכו', דווקא זה עלה בתוכנית של 'שורדות בבית', זה בא מהן, הן גם פליטות ריאליטי והן הוכחה שאפשר לצמוח מזה. כל הלייבלים נועדו בשביל שישברו אותם, אני יוצר בראש ובראשונה בשביל ליצור. השירים שאני כותב הם מאד חושפניים, יש המון מטאפורות".
"ברגע שאת כותבת עליי או מדברת עליי באמת לא משנה לי מה את כותבת עליי, לא משנה לי אם את אוהבת או לא אוהבת, אלא רק שהעלית את השם שלי או הנושא שלי, שסיקרנת אנשים בנושא שלי. העיקר שיהיה באזז ראשוני".
כותב מלמעלה
"כל הכתיבה שלי היא צ'אנלינג מלמעלה", הוא מספר, "אני מתחיל לנגן את השירים ואני לא יודע איך להסביר את זה - אני כמו צינור להעביר את החומרים האלה. לפעמים אני פשוט מתעורר עם מלודיה שיושבת לי בראש, זה מתנגן בלופ, לפעמים אני מתעורר עם משפט, או ממציא על זה מילים"
את "תנטשי", הסינגל השלישי שמוציא שגב מתוך אלבום הבכורה שלו, שייקרא  "חושף את הקול", כתב על חברתו לשעבר. "כתבתי בסערת רגשות, ביום שבו היא עזבה אותי, כתבתי את זה בסערה ענקית - תנטשי בשבילי, לא בשבילך. זו כתיבה מתוך פורקן, הלחן היה הרבה יותר מיוחד, אין פזמון ואין כלום", הוא אומר ומתאר בדקדוק את מבנה השיר, תוך הוכחות לכך שאין לו מבנה גלגלצ"י קלאסי. 
"למה אני אומר לך את כל זה? זה לא מעניין אותי מה אנשים אומרים, אורי גלר לימד אותי את זה - הוא אמר כתבו עליך? תמדוד את הרוחב של הכתבה, שיכתבו - מה הבן אדם חושב לעצמו, מה? הוא יכתוב שיר שהוא לא גלגלצי כזה? לא מעניין אותי, העיקר שיכתבו".נועה רובין | NRG מעריב | 6/7/2009

לקריאת הכתבה באתר NRG מעריב וקריאת כל הטוקבקים הקליקו כאן:

http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/912/580.html